אחד הנושאים האניגמטיים והחידתיים ביותר הם מפגשים בין אנשים ובעיקר מפגשי אהבה זוגיים.
יש המאמינים בנקיטת פעולה:יציאה לדייט, הרשמות לאתרי היכרויות , הליכה לשדכן (שמקצועו הוא להפגיש ולהתאים בין אנשים למציאת זוגיות), או לקוסמים ומכשפות שנוקטים בשיטות אפלות כמו: לחשים, קסמים וכישופים.
יש היותר "רוחניים" שהולכים לסדנאות לזוגיות, למטפליםשונים לגוף ולנפש, המבטיחים ונותנים ערובות ודוגמאות ומתגאים בטכניקות למציאת זוגיות.
ובואו לא נפסך על אנשי הדת השונים המבטיחים זווג ושידוך למי שפועל לפי המצוות והכללים הדתיים.
וישנם כמובן אותם הקוראים לעצמם "מיסטיקאים" שעוסקים בחיזוי לפי שמות, כוכבים, תאריכים קלפים ומספרים ,במקום להשתמש באינפורמציה חשובה זו לעזור לאדם להיות מודע לגורלו ויעודו ולקחת אחריות על חייו ולתהליך שבה לעשות כאן ,לצמוח ולגדול מבחינה נפשית ורוחנית.
יש גם הפונים לרפואה האסתטית ומשנים את גופם ופניהם בתקווה שהשנוי יביא את אותה זוגיות נכספת. וכמובן פסחתי בוודאי על אי אלו שיטות וטכניקות שונות המבטיחות את הפרס הנכס בלי להבין את משמעותו האמיתית.
יש כאלה שיותר נחבאים אל הכילים ומעדיפים לקרוא ספרים שכותרתם מתחילה במילים:" איך למצוא...."או מאמרים ברשת .
שנים רבות חקרתי את הנושא אישית ומקצועית, והגעתי למסקנה את פשוטה: אין זה חשוב איך נפגוש את בן/בת זוגנו ואיפה, ולא מה נעשה חיצונית בלי עבודה פנימית אמיתית.
אם אנחנו מוכנים למפגש ניפגש. ואם לא , גם הקסמים הדייטים והשדכנים הטובים ביותר לא יעזרו.וגם לא שנוי טוטאלי של גוף, פנים או מיניות.
מוכנות לאהבה היא אותה פתיחות של הלב , אותה זו הכה חמקמקה ובו בזמן נוכחת.
המוכנות להיות חשוף ובו בזמן אמיתי ונוכח .
להיות פגיע וגם לסמוך על עצמך והחיים.
להתמסר ובו בזמן לדעת לשים גבולות לשמירה על המרחב המקודש שלך .
להיות מוכן גם לקבל וגם לתת .
להיות שם בו זמנית . מה שנקרא בשפת הילדים "גם וגם" ולא רק"או זה או זה"
והעיקר כמובן" לא לפחד כלל" כי פחד זה ההיפך מאהבה.
ואם כבר דיברנו על אהבה, אז כן, הניסים הקטנים בעולמנו הם אותם"צירופי מקרים" של מפגשים בלתי צפויים שמגיעים בדיוק בזמן ובמקום הנכון.
אותה פעילות של "אתר ההיכרויות הקוסמי", שאין צורך לשלם לו אף שקל, לנסוע למרחקים או לקיים מצוות וטקסים מסוימים.
אותו אתר הממיין, מסדר,בודק ,ומפגיש את מי שצריך בזמן שהוא מוכן.
כל שעלינו לעשות זה להיות מוכנים לאהבה(לכל מתנותיה ולחרב המוחבאת בין כנפיה), לזהותה, ולהאמין בה, ולהתמסר לה בלי לאבד עצמנו ,כי אחרת לא נהיה שם נוכחים.
וזה הרי כל הקסם לא?
